בנם של חמדה וחסן. נולד ביום 1.11.1983 במר'אר. ילד במשפחה ברוכת ילדים, אח לנורה, מחמד, סלימאן, אחמד, אנואר ואזהאר.

איברהים גדל והתחנך במר'אר שבגליל התחתון. למד בבתי ספר בעירו וסיים שתים-עשרה שנות לימוד.

מנעוריו חלם להתגייס לחטיבת הצנחנים, ואכן ביום 15.11.2001 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "אפעה" של חטיבת הצנחנים בחיל הרגלים. הוא אהב את הצבא, והשירות היה בראש מעייניו, ולכן בתום שלוש שנות שירות סדיר המשיך לשירות קבע..

תחילה שירת כמאבטח ואחר כך עבר קורס גששים, שם למד להבחין בפרטים קטנים ומיוחדים, לזהות עקבות ולפענח את ממצאי השטח לצרכים מבצעיים ולשגרה. הוא שובץ ביחידת הניוד וכעבור זמן מונה לתפקיד גשש בחיל הגנת הגבולות בצפון הארץ.

איברהים נישא לאסמאא, ויחד הקימו משפחה במר'אר. נולדו להם שלושה בנים ובת – רפיף, לין, מוחמד וז'אן, שזכו לאב מסור ואוהב.

הקשר שלו עם הוריו ואֶחיו היה קרוב. דרך קבע התקשר אליהם, ביקר אותם ודאג להם, דרש בשלומם וטיפל בהוריו במסירות כשסבלו מחולי. תמך נפשית ופיזית במי מבני משפחתו שנזקק לכך והעניק ייעוץ. גם עם המשפחה המורחבת שמר על קשרים טובים – ביקר את הדודים, שוחח עם בני הדודים והיה עבורם מורה דרך לחיים.

איברהים אהב את חייו, טיפח באהבה את חיי המשפחה בגליל ובלט במקצועיותו בבסיס בו שירת. בשעות הפנאי נהנה מפעילות גופנית. אדם גדול, ערכי ורחב לב עם חיוך חם ויפה, שניסה לעזור לכולם ולשמח גם בלי להרבות במילים. תמיד הסביר פנים למי שפנה אליו.

באמצע שנת 2023, לאחר שצבר ניסיון רב בתפקידו בצה"ל, מונה לתפקיד גשש בכיר בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה במוצב "נחל עוז". עבודתו השוטפת כללה בדיקות ציר, בדיקות מכשול והתמודדות עם הפגנות והפרות סדר בסביבת הגבול. מפקדיו התרשמו ממקצועיותו, מיכולת הפיקוד שלו וממסירותו לצה"ל.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר שהתקבלה התרעה מתצפיתנית במוצב "נחל עוז" על פעילות חשודה, יצא איברהים לסיור שטח עם הסמג"ד (סגן מפקד הגדוד). בשעה שש וארבעים קיבלו דיווח על מחבלים שתוקפים את המוצב. בשובם אליו, תחת ירי מסיבי של פצצות מרגמה, נתקלו בעשרות מחבלים. השניים חברו ללוחמים נוספים, לחמו במחבלים, מעטים מול רבים, והצליחו לחסל כמה מהם. הסמג"ד נפגע קשה בראשו, ואיברהים סייע בחילוצו. עשרות מחבלים נוספים פשטו על המוצב בשעות שלאחר מכן.

במשך הקרב הארוך נלחם איברהים כל העת, פגע במחבלים רבים תוך שהוא עוזר להגן על החיילות במוצב – העבירן ממקום למקום כדי להבטיח את שלומן, דאג להן ונתן פקודות הקשורות לאבטחת החמ"ל.

בשעות קשות אלה הצליח להתקשר מהחמ"ל לאחיו סלימאן, לבן דודו המשרת בצה"ל ולאחיה של רעייתו, סיפר על מתקפה המונית של מחבלים, אמר שהוא עלול להיהרג וביקש שידאגו למשפחתו.

כשמחבלים התקרבו אל החמ"ל בניסיון להשתלט עליו, התחילה לחימה קשה שנמשכה כחמישים דקות, וגם בה השתתף איברהים, עד שאזלה לכוחותינו התחמושת. המחבלים הבינו שאיברהים דובר ערבית והציעו שייכנע, אך הוא סירב לצאת אליהם.

חיילים וקצינים שהיו בחמ"ל, והוא ביניהם, הצליחו בתושייה להדוף את המחבלים ומנעו מהם לחדור לחמ"ל הנעול, ולכן החלו המחבלים ליידות רימוני יד פנימה והציתו אותו. עשן רעיל וסמיך מילא את החמ"ל, ואיברהים סייע לחיילים לברוח מחלון השירותים ולא הרשה לעצמו לברוח ולעזוב כשאחרים לכודים בפנים. הוא עצמו לא הספיק לצאת ונהרג שם, ועימו ארבעה-עשר חיילות וחיילים נוספים.

עשרות חיילים וחיילות נפלו ביום זה במוצב "נחל עוז", ושבע תצפיתניות נחטפו לעזה.

רב-סמל מתקדם איברהים ח'רובה נפל בקרב ביום 7.10.2023. בן שלושים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הבדואי במר'אר. הותיר אישה, שלושה בנים ובת, הורים, שתי אחיות וארבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל בכיר.

משפחתו נבחרה להשיא משואה בטקס יום הזיכרון הממלכתי בשנת תשפ"ד יחד עם משפחות שכולות אחרות, כסמל לזיכרון החללים ולגבורתם.